Feb 13 2010
רגע קטן של חרטה
למרות שמזכירות החוג לקולנוע מתעכבת בטיפול בטופס סיום הלימודים שלי (או כפי שאני קוראת לו – טופס טיולים יוצא), אפשר לומר שבשעה טובה ומוצלחת אני יכולה להכריז על עצמי כזכאית לתואר ראשון בקולנוע, ובקיץ הקרוב כן יהי רצון זכאות זו תהפוך לעובדה מוגמרת בשחור על גבי קלף. לצערי הרב השימוש הטוב ביותר עבור הקלף הזה הולך להיות תחתית לכוס, יאה חד פעמי, שטיח לרגליים בחורף או עטיפה למסטיק משומש. (עשיתי עכשיו הפסקה בכתיבת הפוסט כי האחים של בן זוגי הביאו לנו תנור אפיה, בינתיים הספקתי בטעות לשבור את הידית, ואז חשבתי גם על השימוש בקלף כעזר לפתיחת תנור לוהט עם ידית שבורה).
לפני יותר משלוש שנים כשהייתי צעירה ותמה החלטתי שהדבר הנכון עבורי לעשות הוא לבזבז שלושים אלף שקלים על לימודי תואר. לאחר שיקולים רבים וצעד לפני שנכנסתי לחוג למדעים מדויקים, החלטתי כי המקום האמיתי הוא לא אחר מאשר בחוג לקולנוע וטלוויזיה. אני חלילה לא מתחרטת, היה נהדר, היה חוויתי, היה מלמד, היה נפלא ומרנין והפכתי לאישה משכילה שיודעת עוד קצת על העולם הזה.
הנקודה שלי היא שלפני שנכנסתי לעולם האקדמיה הרווחתי בממוצע אלף שקלים יותר מעכשיו ובסופו של דבר נדפקתי פעמיים. גם הכסף מאז הלך על האקדמיה והותיר אותי חסרת כל (אגב כבר שנה וחצי עברו מאז שחלצתי את עצמי מברוך המינוס והדלות באמצעות השיטה) וגם השאיפות שלי השתנו ואינני יכולה כבר להסתפק בעבודה בתמיכה טכנית, שמכניסה כסף טוב אבל עלולה להשפיע על המאזן הכימי במוחי ולדרדר אותי לנטילת כדורים פסיכיאטרים.
עכשיו אין לי ברירה אלא ללכת אחר השאיפות שלי ולכתוב את דרכי לתהילה ולעושר.
:\
2 responses so far
רות סגל היקרה,
בלוג נפלא, שוטטתי כאן שעתיים, פשוט תענוג.
ד"ש להורים :)*
לחיים נפלאים ללא מינוסים,
עומרגולן
תודה 🙂