Apr 01 2011
על הבר בבר גוריון
בדרך כלל, כשאני ובן זוגי יוצאים למסעדות או לפאבים, יש לנו נטיה לשבת דווקא ליד הבר. כאילו לסביבת הבר במסעדה יש אווירה שונה לחלוטין מהאווירה אשר ניתנת לסועד כשהוא יושב ליד שולחן האוכל. הכסאות הגבוהים, בקבוקי האלכוהול שניצבים מעלינו במדפים העליונים כדרך קבע, התזזיות של הברמנים שעובדים במרץ בתוך השטח הקטן שלהם בתוככי הבר, וכמובן השירות המהיר יוצרים אווירה שמחה וכיפית.
לכן, כשהוזמנתי ביום שישי האחרון לבר גוריון בסניפו החדש יחסית בהרצליה פיתוח, שמחתי לגלות ששמרו לי ולבן זוגי מקום טוב ליד הבר. בבר גוריון החליטו ללכת גם על הקונספט החביב שהתפתח בשנים האחרונות של תפריט המחולק לפי מחירי מנות, כאשר גם אם תזמינו את המנות היקרות ביותר, תצאו די בזול.
לבר גוריון הגענו אחרי קפיצה קטנה לחבר וסיבוב קאווה קצרצר לפתוח את הערב. ובכל זאת הגענו לבר גוריון די מוקדם, לפני שאיזור התעשייה בפיתוח מתחיל להתמלא בבליינים. המסעדה עוד לא הספיקה להתמלא ובמקום ישבו משפחות שהחליטו לקחת את כולם לאכול בלי שכל המשכורת תצא על ארוחה משפחתית אחת. הבר עוד יחסית היה ריק והברמן ערן שמח לקבל את האורחים הראשונים שלו לערב. למנות הפתיחה הזמנו מנת קרפצ'יו בקר מרענן, חציל קלוי עם קוביות עגבניות וגבינת פטה מפתיעה ולחם הבית. הזמנתי לי כוס למברוסקו אדמדמה, ובן הזוג שלי הלך על הגולדסטאר המסורתי שלו. הקרפצ'יו היה מצוין, החציל היה נחמד, הלחם, כמו שבדרך כלל לחם הבית במסעדות היה מיותר ותפס לנו מקום בקיבה.
לאחר שהצלחות האלו התרוקנו, והבטן התמלאה, החלטנו לחכות מעט עם המנות העיקריות והעברנו את הזמן בלדבר על הא ודא, עתיד ועבר, ועוד שטויות שאני נוטה לפלוט עם כוס קאווה וכוס למברוסקו מבעבעות במערכת הדם שלי. ברגע שהתחלתי לדבר על בית בישראל והסכמי שלום עם לוב, בן הזוג הבין שזה הזמן לגרום לי לשתוק ולמלא את פי במנה עיקרית דשנה. הוא החליט להזמין מנה מתפריט "עיקריות – 38 ₪" ובחר את ההמבורגר של המקום, 280 גרם, עם צ'יפס ותוספת של ביצת עין. אני דווקא הלכתי על "עיקריות -49 ₪" ובחרתי לי פילה אמנון צרוב על מצה פירה ושעועית ירוקה. כדי להרטיב את הגרון בקשתי מהברמן עוד כוס למברוסקו והוא דווקא הציע מצידו את משקה הבית, שהתגלה בדיעבד כהמצאה קטנה שלו – קוסמופוליטן על בסיס פידג' (במקום הטריפל סק המקובל) ואני הצעתי לו לקרוא לו "המשקה של ערן" היה טעים ומשכר כמו שצריך. בן זוגי נהנה מההמבורגר, ודילג על הצ'יפס מפאת צפיפות בבטנו, ואני בקושי הצלחתי לאכול חצי מהדג שהיה טעים אבל יותר מדי בשבילי.
העובדה ששנינו התמלאנו עד אפס מקום לא מנעה ממני להזמין לשנינו קינוחים לסיום הארוחה. בשבילו מוס גבינה ופירורים ובשבילי מוס שוקולד שנראה כמו קרמבו והיה טעים נורא ונאכל עד חציו.
בקושי רב גררנו את רגל נו מכסאות הבר הגבוהים בחזרה על הרכב שלנו. נמנו את דרכנו הביתה ועשינו את הדבר היחיד שאפשר לעשות אחרי ארוחה כזו, הלכנו לישון!
No responses yet