Jan 17 2010
על זוגיות, פוטושופ והחיים האמיתיים
בסביבות כיתה ו', ובעידוד משחקים חברתיים כמו "שבע בדקות בגן עדן", "אמת או חובה" וסתם ריקודי סלאו צמודים במסיבות כיתתיות התחילה השכבה להתחלק לזוגות. הבנות קבלו הצעות חברויות מפה ועד הודעה חדשה, היו צמדים חדשים, פרידות והמון אקשן. אבל אני, דתל"שית טריה ומפוחדת מכל הפריצות שחגגה סביבי (ספרו שא' נתן לר' נשיקה על הלחי בהפסקת עשר!!11!4$#) נשארתי כרגיל בחוץ.
גם כשקבלתי בעצמי הצעת חברות מדי פעם החלטתי שבטח מדובר באיזו מזימה זדונית של הבנים הרעים בכיתה ועוד רגע כולם ילגלגו ויצחקו עלי שהתפתיתי להאמין שגם אני נמצאת במעגל הזוגות.
בכיתה ח' גיליתי בפעם הראשונה את נפלאות הצ'אטים באינטרנט ובפעם הראשונה בחיי הרגשתי מבוקשת ופופולארית. הבעיה היחידה הייתה שבנים לא הסכימו לעבור לדבר מהצ'אט לטלפון מבלי שאשלח להם תמונה שלי. כיוון שזה היה טרום עידן המצלמות הדיגיטליות המשימה הייתה קשה מנשוא ואילצה אותי לחפש אחר סורק. לשמחתי הרבה חברה טובה ומעודכנת טכנולוגית החזיקה בביתה סורק חדש וצבעוני ואני כבר התקרבתי ליעדי להשגת בן זוג הולם ראשון. אך כמו כל המצאה טכנולוגית טרייה, היא הכזיבה והתמונה יצאה מטושטשת וצהובה.
חברתי חדורת המוטיבציה החליטה לנסות לתקן את התמונה אך גם לאחר אין ספור ניסיונות בתוכנות העריכה המיושנות של הימים ההם לא הצלחנו לגרום לתמונה שלי להראות פחות מחרידה והמצב רק הדרדר. מיואשת לקחתי את התוצאה בדיסקט וחזרתי למחשב הביתי.
למרבה הפלא למרות התוצאה הזוועתית כן הצלחתי לגרום לאחד מהבנים מהאינטרנט לעבור לשיחה טלפונית, והשאר היסטוריה. (למען האמת מהשאר אני מעדיפה לשכוח, בנים מהאינטרנט זה יותר גרוע מבנים ממעריב לנוער, וחרדת היחסים שלי המשיכה עוד שנים ארוכות לאחר מכן).
אז למה לעזאזל אני מתוודה כאן על העבר הלא מוצלח שלי בתחום הזוגיות? כי סדרת מוצרי הטיפוח וישי העלתה קמפיין לרגל הוצאת סדרת הלחות aqualia antiox. מדובר באתר אינטרנט חביב שבו ניתן להעלות תמונות פנים שלנו ולקבל בחזרה תמונה משופצרת שעברה פוטושופ מקצועי על ידי צוות האתר וגם אני כמובן ניסיתי ארבע עשרה שנים לאחר הניסיון הראשון והעלוב שלי לשפצר תמונה שלי במחשב לעבור טיפול מקצועי. התוצאה יצאה אחלה
היום בעידן הדיגיטלי, הפגישות האינטרנטיות כבר הפכו לברור מאליו, ואף אחד לא מתבייש לומר שהוא פגש את אהבת חייו בין כותלי הרשת. הכל נעשה שקוף, אנחנו חושפים את חיינו באתרים חברתיים כמו הפייסבוק ודומיו. היום אפשר לצלם תמונה בטלפון הסלולרי ותוך רגע להעלות את זה לרחבי הרשת. אם התמונה לא מספיק טובה אפשר להלבין שיניים, להעלים פצעונים ואף להפוך את עצמנו לכחולי עיניים. כמובן שאסור לשכוח שבסופו של דבר המראה שלנו יתגלה מחוץ לעולם הוירטואלי ואז מה שנשאר לנו זה מי שאנחנו באמת.
8 responses so far
[…] This post was mentioned on Twitter by ruth segal, ruth segal. ruth segal said: http://ruthsegal.at.corky.net/2010/01/17/715/ פוסט חדש עם תמונה! […]
[WORDPRESS HASHCASH] The comment's server IP (208.74.66.43) doesn't match the comment's URL host IP (74.112.128.10) and so is spam.
מה זה
היית צהובה
עכשיו את ורודוה.
אני אוהבת ורוד.
את רואה? הצליח להם 🙂
אומרים ששלושים השניות הראשונות בפגישה פנים מול פנים מגבשות את הדעה של מישהו עליך . . .
ומה אם 'שלושים השניות הראשונות' הללו הן וירטואליות – אל מול תמונה מטופלת בפוטשופ?
יתכן והרושם מהתמונה המעובדת נשאר שם לנצח . . .
אולי בעידן הנוכחי – עיבוד נכון –
לא פחות חשוב מאיפור או לבוש נכון . . . אולי . . .
אתה צודק, ובכלל העיבוד שאנחנו עושים על אישיותנו כשאנחנו מציגים את עצמנו במרחב הוירטואלי יכול ליצור אשליה לגבי מי שאנחנו, אשליה שנשארת אצל אלו שהכירו אותנו קודם כל וירטואלית.
אכן אכן.
איזה כיף האתר של וישי! אני מאוד אוהבת את המוצרים של החברה וחבל שלא היה לי מושג מזה קודם, מצד שני הקמפיין של דאב קצת יותר אנושי- לצרות שאולי פחות מהנה אישית 🙂 לקח לי זמן לראות את ההבדל בין התמונות- ואני לא מתחנפת, הגעתי למסכנה ששינו לך קצת את גוון העור וזהו 🙂 את ממש מקסימה כמו שאת 🙂
את צודקת לחלוטין!
את לא צרכה להתנצל בפני אף אחד- את רוצה מערכת יחסים וזכותך להראות במיטבך בתמונות שאת מעלה לאתרים חברתיים. מה גם שכך כולם עושים אז אין בכך כל פסול!