Jul 22 2009
סיוט בפתח תקווה או למה אני צריכה להתנייד ומהר.
אמש, בפעם הראשונה בחיי , בתוך שדה נטוש לצד כביש מהיר חששתי מהרגע שבוא תשקע השמש.
הכל התחיל אתמול בערב, כשיצאתי מעבודתי החדשה בפתח תקווה בכוונה להגיע אל עבר העיר הצפונית לתל אביב – הרצליה. ידעתי שהמשימה לא תהיה קלה מכיוון שאינני מצויידת בכלי רכב ממונע. אך התכוננתי בקפידה למסע, חקרתי את כל אתרי האוטבוסים והרכבות ותכננתי את דרכי. יצאתי מהעבודה ב18:00, החלטתי לקחת אוטובוס ואחר כך לעלות על רכבת שתקח אותי עד לתחנת תל אביב האוניברסיטה ומשם רכבת נוספת עד להרצליה היקרה. לפי התכנוןשלי, קצת אחרי 19:00 כבר אוכל להגיע ליעדי. לא העלתי בדעתי מה צפוי לי בשעות הקרובות.
הגעתי אל תחנת האוטבוס המיועדת בשעה 18:10. לא מצאתי את השילוט המורה על הקו שעליו אני אמורה לעלות, כששאלתי את המקומיים, הם הציעו לי לקחת קו אוטבוס אחר שמגיע לנקודה אחרת בפתח תקווה ומשם לקחת קו אוטבוס שיקח אותי הישר לתחנת הרכבת "סגולה". האוטבוס הגיע חיש מהר ואני שמחתי לראות שתוכניתי מתקדמת ותוך כמה עשרות דקות כבר אהיה בדרכי החוצה מפתח תקווה. ירדתי מהתחנה על מנת להחליף לקו אוטבוס אחר שיקח אותי אל תחנת הרכבת סגולה, אך התחנה לא הייתה. לאחר חיפושים באיזור מצאתי את הקו מחכה לי בצידו השני של הכביש. לא ראיתי אוטבוס אבל על התחנה היתה מפה שהראתה לי את זמני יציאת הקו ואת מסלול הקו. כשראיתי שעלי לחכות עשרים דקות עבור קו שקודם לתחנת הרכבת סגולה עושה סיבוב שלם בפתח תקווה חשכו עיני. השעה היתה כבר 18:25 וידעתי שכבר לא אעלה על הרכבת שעליה תכננתי. נשמתי עמוק, יש עוד רכבות. התקשרתי מהר אל בן זוגי ובקשתי ממנו במרמור קל שיבדוק באינטרנט איך אני מגיעה מהר יותר אל תחנת הרכבת, אך הוא לא הצליח למצוא לי תשובה מהירה והמרמור רק גבר והפך להיסטריה.
קו האוטבוס המפותל שאמור לקחת אותי לתחנת הרכבת סגולה הגיע והחלטתי למרות הכל לעלות עליו ולעשות סיבוב בפתח תקווה, מי יודע מה אגלה בעיר ההזויה הזו שקבוצה לביטולה קיימת בפייסבוק ובעלת 6726 חברים.
בזמן הסיבוב בפתח תקווה הסתכלתי אל עבר הנוף העירוני והיה נדמה לי כאילו מדובר בעיר שלמה המורכבת כולה מהתחנה המרכזית. הדקות עברו והאוטבוס המשיך להתסובב בתוך הרחובות הצרים והעלובים של העיר, כבר פספסתי עוד שתי רכבות, ובסופו של דבר הגעתי אל צומת סגולה ב19:20 כשעה ועשרים דקות לאחר שיצאתי מהעבודה! הרכבת הבאה היתה אמורה לצאת בסביבות 19:50 וידעתי שאם אפספס אותה לעלולם לא אצליח לצאת מפתח תקווה. כשירדתי מקו האוטבוס בצומת סגולה, לאחר ששאלתי כמה מקומיים התחלתי להבין כי תחנת הרכבת לא נמצאת בדיוק בקרבת הצומת, וכי עלי ללכת לאורך כביש מס 40 חסר המדרכות על מנת להגיע לרכבת.
ההיסטריה כבר הגיעה לרמות מאוד לא סבירות, ובן זוגי סבל מבכי ומרמור קשה מנשוא מעבר לצד השני של קו הטלפון. חיש מהר ניגש אל עבר הGoogle Earth הקסום ואיתר את מיקומי המדויק. על מנת להגיע לתחנה מבלי להידרס על הכביש הראשי הורה לי לרדת מהכביש הראשי וללכת בתוך השדות. מרחוק ראיתי רכבת עוברת, הרגשתי שאני עומדת לנצח, שאוכל סוף סוף לצאת מהעיר הארורה הזו. התקדמתי אל כיוון התחנה, השמש עוד רגע נעלמה, ואני הייתי נחושה. בשעה 19:45 הגעתי אל פסי הרכבת. מהצד הלא נכון של הפסים ובלי שום דרך לחצות אותם.
הסוף היה טוב, בן זוגי, או כפי שאני רציתי לקרוא לו באותו רגע – "האביר על הסוס הלבן" בא להצילני ולקח אותי ברכבו הממוזג והנעים הרחק מפתח תקווה בחזרה אל מדינת ישראל. כמובן שלמחרת בבוקר התייצבתי שוב בעבודה בפתח תקווה, אין מה לעשות, האבטלה הייתה קשה וטוב לי ונעים לי בהיי טק, אפילו אם הוא נמצא באותה עיר מקוללת המתיימרת באופן אבסורדי לחלוטין להוות את פתחה של התקווה.
רות ס(וף).
4 responses so far
להבא: מונ"ש 66 לדרך נמיר פ. דרך ההלכה, מונ"ש למחלף כ. שמריהו, קו 29 לתחנת הרכבת בהרצליה (או כל מקום העולה על דעתך בהרצליה). סה טו.
הייתי במצב דומה, כשהתחלתי לעבוד לפני המון שנים בעיר העצובה הזאת.
יצאתי מהעבודה, בשיא של הקיץ והגועל, וחיפשתי את הרכבת, או אוטובוס לרכבת. שאלתי משהו כמו ארבעה מקומיים איפה הרכבת, והם לא ענו, רק המשיכו ללכת כמו זומבים. עיר מטונפת.
אחרי שוטטות של שלוש-ארבע שעות, הצלחתי למצוא תחנה לאוטובוס שלוקח אותי כבר ישר הביתה, בשעה וחצי נסיעה בערך. אחרי זה הסידור היה שמישהו מהעבודה מקפיץ אותי עד לרכבת בבית יהושע ושלום על ישראל.
אני לגמרי בעד לסגור את פתח תקווה, או להפגיז אותה מהאוויר. עוד לא קמה העיר שמצד אחד שווה לחיות בה ומצד שני עוינת, פשוט עוינת להולכי רגל. כשמצרפים לזה את הנוף התעשייתי המטמטם, שכנראה אחראי למצב הזומבי שרוב התושבים שרויים בו, את זה שהסיבה היחידה שקמה שם עיר היא שהמייסדים לא הצליחו לקבל את האדמות שהם רצו במקום אחר, ואת זה שכששומעים על פתח תקווה בחדשות, זה בדרך כלל בגלל שלא הסכימו לקבל ילדים אתיופים לבית ספר של צברים או כי חבר מועצה מתנגד למופע של עברי לידר ביום העצמאות, מגיעים למסקנה הבלתי נמנעת שצריך להעיף את העיר הזאת לקיבינימט ולעזאזל המחיר התקשורתי.
מזל טוב על העבודה, שמח שהתקבלת בסופו של דבר.
לגבי פתח-תקווה, חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חור תחת רציני
את יודעת שיש עוד תחנת רכבת בקרית אריה ולא רק בסגולה, נכון?
חוץ מזה, להגיע לת"א לרכבת מרכז למשל לא אמור לקחת לך יותר מחצי שעה-35 דקות גג, ואני יודע כי עשיתי את זה שנים.
יש אוטובוסים ומוניות שרות בתדירות של כל כמה דקות.
לא ברור איך הגעת לשדות. נראה לך שמאתיים אלף איש עוברים כל יום דרך שדות ברגל?
נראה יותר כמו מקרה קשה במיוחד של רצפה עקומה.