Jun 15 2009
נשמע מצוין?
כיוון שעוד לא מצאתי מקום עבודה חדש, ואף אחד עוד לא הציע לי לכתוב לו כלום, ניגשתי לפני כמה ימים למרכז הערכה בחברת פרטנר.
היום שלי התחיל כמובן בסלילת דרכי אל עבר המיקום הבלתי אפשרי של החברה, ראש העין. ראש העין זו עיר שאני מכירה רק דרך דוכני הפלאפל שבה, וגם לשם אני מגיעה בקושי פעם בשנה. למזלי הרב רכבת ישראל לא אכזבה ומיקמה תחנה לא רחוק מהיעד אליו הייתי צריכה להגיע. כך הגעתי למקום המיועד בהקדמה חיננית של רבע שעה. אחרי ארבעים וחמש דקות הכנסו אותנו, המרואיינים, אל חדר קטן וגדוש כסאות. היו בחדר עשרות אנשים, וכולנו הקשבנו בתדרוך לבחורה שהסבירה לנו באמצעות סרטון קצרצר שאסף את כל הפרסומות של פרטנר מאז הקמתה ב1999 כמה טוב לעבוד בפרטנר.
עכשיו כשכולנו כבר הבנו שאם וכאשר נתחיל לעבוד בחברה הסלולרית הזו חיינו ישתנו ללא היכר, וכל בוקר נקום עם חיוך ענק על הפנים לקראת היום החדש והמשמח שצפוי לנו במקום עבודתנו גדוש הקפיטריות והבלונים הכתומים, היינו מוכנים למלחמה.
ואין ספק שהמתח ששרר בחדר בזמן הראיון הקבוצתי המעוות הייה זהה לאותו מתח שקיים בשדה קרב. אני מוכנה להשבע שאם במקום הראיונות הקבוצתיים ומשחקי ההתנהלות בצוות המטופשים שזכורים לי היטב גם ממיוני הקצונה (זה בסדר, חתמתי על וויתור), אם במקומם היו אומרים לנו שעל מנת להתקבל לעבודה אנחנו צריכים להכות במרץ זה את זה, והאחרון שנשאר על הרגליים הוא זה שמתקדם לשלב הבא, לא היה אחד בחדר שלא היה קופץ באותו רגע על כל מי שנמצא בסמוך לו. מזל שזה לא קרה כי אני הייתי הבחורה היחידה בריאיון הקבוצתי המטופש הזה, ומן הסתם הייתי הראשונה ליפול.
מרכז הערכה זה דרכם של מעסיקים להזכיר לנו, מחפשי העבודה, כמה העולם שלנו הוא עולם קר ומנוכר, ולכן כמה כדאי לנו כמה שיותר מהר לעבור את מרכז הערכה ולהתחיל לעבוד בפרטנר, לחתום על התחייבות לעשרים שנה ולא לעבור עוד לעולם אף מרכז הערכה.
3 responses so far
אני די שמח שלא התקבלת, מקווה שאת לא עצובה
מאמין שתמצאי משהו שהולם את הכישרון וההשכלה שלך יותר.
לא עצובה בלשון המעטה,
כנראה שממש לא רציתי להתקבל כי כשהתקשרה אלי הנציגה מפרטנר לתת לי את החדשות הרעות השיחה נשמעה ככה:
היא – "אני מצטערת להודיע לך שהפעם לא עברת את הראיון הקבוצתי"
אני – "אה יופי!"
היא "אבל אם תרצי תוכלי לגשת שוב עוד שלוש חודשים
אני – "כן כן… תודה! ביי."
תודה כפרה על העידוד, אני מאמינה שיהיה בסדר… 🙂
אני ממש שמחה שלא התקבלת, מה זה לא בא לי לצעוק על החברה הכי טובה שלי בטלפון שהיא מטומטמת חדלת-אישים עם אינטליגנציה של חור תחת של קרנף ושתזכה אותי עכשיו ב-20.70 ש"ח שגנבה ממני כדי לכסות על עוד שעת עבודה בשכר המינימום שלה.