הבלוג של רות

אני לא מעשנת כבר יום. אמרו לי שזה כבר מספיק בשביל שאני אפסיק לספור בימים ואתחיל בשבועות, אבל אני אוהבת את החיוכים הירוקים שלי ורוצה למלא אותם בכל הבלוג המזדיין שלי!
אגב – משהו שרציתי לכתוב בבלוג.
כל הכשרונות המיוחדים שלי הם או דברים לא חשובים או דברים שאף אחד לא יכול לראות, למשל זה שאני יכולה לסתום את האף בלי לגעת בו למשל, כלומר לסתום את הצינוריות אויר שם, ככה בלי האצבעות, או לפתוח את האזנים (כמו שעושים כשבולעים רוק והאוזנים סתומות) בלי לבלוע רוק, זה אפילו קצת קשה להסביר.
ונניח יש לי לשון מאוד מאוד ארוכה, אבל היא פשוט לא מגיעה לאף כי היא לא גמישה מספיק, וזה כל כך לא מגניב. אני יכולה גם לסובב את היד מסביב לראש ולגעת באוזן שבצד של היד משני הכוונים ובשתי הידיים. (לא בו זמנית). אבל את האזניים אני לא יכולה להזיז וזה פשוט מאוד מאוד לא מגניב מצידי. הדבר היחיד שמתקרב זה שאני יכולה להכניס אגרוף שלם לפה, ולעיתים במקום להחשב לכשרונית או מגניבה אני נתפסת כשרמוטה בגלל זה.
כנראה שזוינתי