הבלוג של רות

ראשית כל אני חייבת התנצלות, לכם ובעיקר לי, שוב אכזבתי את עצמי. בפוסט הפותח את הבלוג המתחדש הבטחתי לעצמי שאני הולכת להפסיק לחפש אחר הכסף הקל שבתמיכה הטכנית ולהתחיל לחפש עבודה בתחום הכתיבה אותו למדתי בשלוש השנים האחרונות. הסיבה שוויתרתי על הרעיון הוא בגלל שאין כזו עבודה, לפחות לא כזו שתעסיק סטודנטית שזה הרגע סיימה את לימודיה ובקושי הספיקה לכתוב בלוג הגון. אז החלטתי ללכת על הדרך הקלה ולהמשיך לעסוק בתחום שהביא לי כסף עד כה – תמיכה טכנית, הטמעת מערכות, או ליתר דיוק – להסביר לאנשים היכן נמצא כפתור ההפעלה של המחשב.

בתור תומכת טכנית מנוסה שמעולם לא נזקקה ליותר משבועיים ושני ראיונות מקסימום למצוא עבודה בתחום, לא חשבתי שהפעם אני אתקשה למצוא עבודה חדשה ומאתגרת ולחזור לשוק העבודה הלא סטודנטיאלי, בעל המשכורות הגלובאליות והביטוח מנהלים.  מסתבר שטעיתי.

-מיתון-  יש חיה כזו, והיא גדולה, שעירה עם שיניים חדות.

אז לאחר שמאסתי בלשלוח את קורות החיים שלי לכל מקום אפשרי ולחכות ליד הטלפון החלטתי לקפוץ על ההזדמנות שפתחה בפני אוניברסיטת תל אביב ולגשת ליריד התעסוקה. הכנתי מראש מספר עותקים של קורות החיים שלי ויצאתי לדרך.

מה רבה היתה אכזבתי כשהגעתי ליריד וגיליתי שלפחות רבע מהדוכנים שהציבו נועדו כדי למצוא דרכים להוציא כסף מהסטודנטים במקום לעזור להם להרוויח אותו. מעבר לדוכני האוכל שניצלו את ההזדמנות, הוצעו לסטודנטים אין ספור קורסים מגוונים שיעלו להם רק אלפי שקלים ותמורתם יוכלו לחזור בשנה הבאה ליריד התעסוקה ולא למצוא עבודה. למה לא למצוא? כי בשאר הדוכנים שהיו במקום, רוב הסטודנטים שהציעו את עצמם לעבודה שמעו את הנציגים מתפתלים במקומם כשהם אומרים "למעשה, כרגע אין לנו משרות פתוחות, אבל תעקוב, מי יודע, אולי בעוד שבועיים? שלושה?".

עוד לפני היריד היום קראתי בynet כתבה שטוענת כי השנה ישתתפו רק 35 חברות היי טק ביריד לעומת 85 חברות שהשתתפו בשנה הקודמת. לדעתי היו שם הרבה פחות, וגם אלו שהיו לא בהכרח הציעו משהו אמיתי. יכול להיות שתחום התמיכה הטכנית כבר לא כזה לוהט כמו שהיה בשנים עברו, אולי זה הזמן להתחיל לחשוב על הסווה מקצועית? שמעתי שבמלצרות היום הולך יופי.

תגיות: אבטלה, אוניברסיטה, עבודה, רות, רות סגל

במסגרת תחרות בלוגרים של תוכנית הבלוק של ערוץ 10, חברתי היקרה מיכל יכולה ועלולה לזכות בחופשה נהדרת ואני כאן בשביל לעזור לה ואולי אפילו בתמורה (אהם מיכל) אוכל לצאת איתה לחופשה במקום לא אחר מאשר – אחת הדירות שהשתתפו בתוכנית הבלוק. אז מהרו להכנס לכאן קודם כל כי מגיע לה וחוץ מזה כי היא הבחורה הכי מגניבה בתל אביב.

רות ס(וף).

תגיות: חופשה, ערוץ 10, רות, רות סגל, ריאלטי

הייתי אתמול בערב עם חבר שלי במסעדת הוואפל הבלגי שהגיעה אלינו מירושלים עד לנחלת יצחק בתל אביב המכונה  "החגיגה של באבט". לא הייתי מעולם בגרסא הירושלמית ולכן לא הגעתי עם ציפיות כלשהן.

בהתחלה הלכנו קצת לאיבוד באיזור, ואני חשבתי שכל מה שספרו לי על הוואפל האגדי הזה עומד להשאר בגדר אגדה בלבד. אך לבסוף מצאנו את המקום וגם היתה לנו חניה ממש מתחת לחלון הגדול של המסעדה. אני תמיד בעד מקומות חניה קרובים.  המקום ממש ממש קטנטן, בגודל של דירת חדר מחולקת בתל אביב. כשהגענו בסביבות 23:00 היה יחסית מלא, והחלטנו להתיישב על הבר.

בדרך כלל מקומות קטנים נותנים תחושה של אינטימיות אבל במקרה הזה מצאנו את עצמנו בלב שיחה שלא ממש עניינה אותנו ולא הצלחנו כלל להנות מהפרטיות אחד של השניה, התרחקנו כרבע מטר מהבר אל אחד השולחנות אבל עדין לא הצלחנו להימלט מהפקודות של הבעלים בכבודה ובעצמה על העובדת היחידה שלה באותו הערב. ביחד עם המוזיקה הצרפתית האווירה במקום היתה מעט מלחיצה.

את הוואפל שהזמנו הכינו ממש לנגד עיננו, מה שהנעים את החוויה. דבר ראשון בקשתי לטעום את הקרם ערמונים ששמעתי עליו ממכרי שהיו אוהדי המסעדה הירושלמית המקורית. זה היה נחמד אבל לא ראיתי איך הקרם יכול להשתלב על הוואפל והלכתי על הבחירה הבנאלית והלא כל כך מוצלחת של חצי שוקולד וחצי קרם קפה. הקרם קפה היה חביב, השוקולד היה טעים, אבל נזל ובמקום להנות מהוואפל, אכלתי אותו מהר לפני שאלכלך את כל בגדיי. חבר שלי דווקא הזמין שילוב יותר נחמד שלי חצי רסק תפוחים על מצע שמנת וחצי ריבת חלב. אם אהיה שם שוב אני בוודאי אלך על השילוב המוצלח הזה.

את הוואפל עצמו לא הגישו בצלחת עם סכין ומזלג אלא על גבי קרטון קטן. אני פחות אוהבת ללכלך את הידיים כשאני אוכלת אבל הרעיון עצמו חמוד ולא מזיק, העיקר שהיו מפיות.

בנוסף אני הזמנתי גם שוקו חם קטן, שהיה מאוד טעים אבל כבר יותר מדי מתוק אפילו לאוהדת שוקולד כמוני ואפילו לא הצלחתי לסיים חצי כוס.

בקיצור היה טעים ומלחיץ. אם מתחשק לכם משהו מתוק ולא מחייב באיזור של עזריאלי אני ממליצה על החגיגה של באבט.

רות ס(וף).

תגיות: וופל בלגי, ירושלים, רות, רות סגל, תל אביב

הודות לבועז, אפשר לראות פוסטים ישנים מאוד ועתיקים, שנכתבו בבלוג הישן שלי בו גם סיקור על הפסקת העישון הראשונה שלי וגם הבלוג קנדה שלי בו כתבתי במהלך הטיול שלי אי שם בתחילת 2005

תגיות: corky.net, בלוג, קנדה, רות, רות סגל

האמת היא שלא ציפיתי ליותר מדי. הרי הסדרה מסודרים מבוססת לחלוטין על האפשרות של הטלוויזיה לשחזר את הפנטזיות שלנו. אין לה שום צורך בדמויות אמינות עם מוטיבציה ברורה, אין שום סיבה שהעלילה תהיה הגיונית, זה בכלל לא משנה. את שלושת השנים של לימודי תסריטאות אפשר להחליף בשני משפטים- מה שהכי חשוב שיהיה בסדרה שלך – זה קורבט שנת 75 אדומה ואם אתה רוצה להשיג הזדהות עם הגיבור שלך, שים אותו בברכה ענקית ליד שתי כוסיות בביקיני.

אני כמובן סבלתי מכל רגע, לפני כמה זמן בחור אחד מהלימודים ששואף להיות במאי מהולל אמר לי שמאחורי החזות הכביכול מתייסרת ומסכנה שלנו התסריטאים (בפוטנציה) מסתתרים אנשים שחצנים ומתנשאים. זה נכון. מבחינתי הפרק שהיה היום כתוב כל כך גרוע, שהקבצן שעולה על האוטבוס בתחנה המרכזית ומבקש שקל להגיע לבאר שבע היה כותב משהו יותר טוב. זה לא הצחיק אותי, זה לא ריגש אותי, זה לא הזיז לי את הקצה של הציפורן בזרת השמאלית של הרגל שלי. בעיקר זה היה בזבוז של ארבעים וחמש דקות מזמני.

לצערי הרב, נדמה לי כי כל מי שלא עבר שטיפת מוח במשך שלוש שנים על מוטיבציות, מניעים ודרמה, יכול להניח לכל החוסר ההגיון המוחלט של הסדרה בצד, ולהנות מלדמיין את עצמו קופץ ראש אל תוך בריכה שנמצאת בגג הבניין הגבוה ביותר במזרח התיכון כשהלוגו של סופרמן מקועקע לו על הגב.

כי גם אני רוצה שיכנסו לבלוג שלי בלי קשר לאיכות התוכן שבו.

תגיות: כסף, סקסיזם, ערוץ 2, רות, רות סגל

חם בחוץ, מאוד חם.

בכל מקרה זהו פוסט השקה לבלוג החדש והמעוצב שלי שלבטח עוד ישתנה אין ספור פעמים בשרת של קורקי. הנסיון הראשון שלי ליצור את הבלוג בקפה דה מרקר נכל כשלון נחרץ. אומנם הצלחתי לצבור שם עד כה כארבעה כוכבים ושתי תגובות, אך יחד עם זאת גם נטפלו אל  תיבת הדואר שלי שם אין ספור גברים, רווקים או נשואים, צעירים ומבוגרים כאחד, שרצו ממני רק דבר אחד, כן, את המסנג'ר שלי. העובדה שציינתי במפורש כי אני נמצאת כעת במערכת יחסים לא הזיזה להם כלל, במיחד לא לנשואים מבין הבלוגיסטים שם.

בכל אופן, מקווה שאצליח לרענן ולעדכן את הבלוג היפייפה הזה לעיתים קרובות.

מאחלת לכם, ולי, ולכל העולם כולו, קרירות ומזגנים.

רות ס(וף).

תגיות: בלוג, גברים, מערכת יחסים, קיץ, רות, רות סגל

בלוג הוא לא דבר חדש עבורי, כמעט מהרגע הראשון ששמעתי את צליל ההתחברות לרשת, עוד בזמן הdial-up הטוב והישן, היה לי בלוג. בהתחלה כמובן הוא בא בצורת מונולוגים משתפכים באתר "במה חדשה", המשיך למספר בלוגים אנונימיים ב"ישראבלוג", ומשם לחבר יקר שאירח אותי בשרת הנהדר שלו corky.net.

הבלוג האחרון שהיה לי היה בלוג הפסקת עישון. זה היה בסביבות ב2005 והפסקתי לעשן לעשרה חודשים בערך. למרות שאני תמיד מקפידה לומר שנה, זה נשמע הרבה יותר משמעותי. חזרתי לעשן בגלל מלחמת לבנון השנייה ומאז אין לי בלוג. (אגב, מאז הפסקתי עוד כמה פעמים וחזרתי אבל עכשיו אני כבר בלי סיגריות שלושה וחצי חודשים ומאושרת, מומלץ בחום.)

בשלוש השנים האחרונות הסתדרתי לא רע בלי בלוג. למדתי לאהוב לדבר אל בני אדם מן המציאות הפיזית וחלקם אף הסכימו להקשיב לי. לא רק זאת, תרגילי הכתיבה והעבודות הרבות שקיבלתי באוניברסיטה מלאו היטב את הצורך שלי לתקתק על המקלדת במרץ ופרץ יצירתיות. ימי כגרפומנית וירטואלית נראו רחוקים מתמיד.

עד היום. עוד חודש ושבוע אני מסיימת את הלימודים שלי באוניברסיטה, למעט מבחנים, עבודות, סמינריון ופיצ'ר אחד, הרומן שלי עם בנין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב עומד להגיע לקיצו.

העניין הוא שאני למדתי כתיבה. יותר נכון למדתי במגמת תסריטאות בחוג לקולנוע, ואחרי שלוש שנים מייגעות שאת רובן ביליתי בהכחשה טוטאלית של הסיכויים שלי לעבוד במקצוע בהמשך, הגעתי לשלב הקריטי שבו אני צריכה להחליט, עכשיו או לעולם לא. כבר הודעתי למקום עבודה הנוכחי שלי שאני עוזבת. אני עם תמיכה טכנית סיימתי, הכסף יותר לא יגיע אלי בעזרת היכולת שלי להסביר למשתמש היכן נמצא כפתור ההפעלה על המחשב שלו. מעכשיו אני הולכת להתפרנס אך ורק מכתיבה. או עריכה. או ניקוי משרדים בבניין הפקה. לפחות לכך אני מקווה בהתחשב בציפיות השכר שלי.

אז השלב הראשון מבחינתי הוא לכתוב, לכתוב איפה שאפשר, מה שאומר בעיקר – לכתוב בלוג.

זהו צעד בלתי נמנע, אך לא בהכרח בלתי רצוי, ימים יגידו. (נראה אם אגיע לפוסט מספר 2).

עד אז, כל טוב לכולנו ושבת שלום.

רות ס(וף).

תגיות: הפסקת עישון, כתיבה, לימודים, רות, רות סגל

כבר ימים

ימים.