הבלוג של רות

עוד שעה המונית שלוקחת אותי לשדה תעופה מגיעה. הלכתי לשוודים בפעם האחרונה. השוודים אגב זה בית קפה שהבעלים שלו שוודים, יש להם מאפים מאוד טעימים וגם הקפה שלהם יחסית לקנדה טוב מאוד, כל בוקר הלכנו לבית קפה הזה והיום צלמתי אותו. אני לא מעלה את התמונות עכשיו כי כבר ארזתי את המתאם פלאש של דוד ואין לי כח להוציא אותו מהתיק.
ארזתי את הכל והספקתי אתמול לקנות תיק נוסף.
הפסיק לרדת שלג, השמים בהירים אבל יש רוח וקרררר.
אתמול סעדנו במסעדה איטלקית טובה בשם פורטובלו. אפילו המלצר היה איטלקי.
אני לא יודעת איך לסכם את החופשה שלי, ואני גם קצת מתרגשת ומפחדת ומתוסכלת מהטיסה שאני צריכה לעבור ב24 שעות הקרובות, מכדי להתחיל לסכם עכשיו 3 שבועות.
אני שמחה לחזור ואני עצובה לעזוב, אני רוצה הביתה ואני לא רוצה לטוס עכשיו 5 שעות לטורנוטו ועוד 12 לארץ. אולי אני אנסה את השיטה של דורותי:
there is no place like home
there is no place like home
there is no place like home

לא, לא עובד אני עדין כאן.
כנראה שאני אצטרך לטוס כמו כולם.