Dec 14 2009
מעצבת ומתעצמת.
כבר חודשיים עברו מאז שהגשמתי את משאלתי מימי פתיחת הבלוג והצלחתי להימלט מעולם התמיכה הטכנית אל מקום אחר, שאומנם אינו נוגע בכתיבה אך ללא ספק יצירתי יותר מלהסביר במשך תשע שעות ללקוחות כיצד לנקות את ההיסטוריה של הדפדפן שלהם.
חלק מתפקידי בעבודה החזיר אותי לתחביב ישן נושן שמפעם לפעם ביצבץ בחיי בכל מיני הזדמנויות – העיצוב הגרפי. תחביב שהחל עם תוכנת הצייר במערכת ההפעלה חלונות 3.1 אי שם בתחילת העשור הקודם. לאחר שנאלצתי לפרוש לאחר כיתה ד' מחוג הציור בגלל מעבר דירה גיליתי כי לצייר אפשר גם במחשב.
לאחרונה השיקה חברת קוטקס אתר אינטרנט הנותן ללקוחותיה הנשיות הזדמנות להעצים זו את חברתה בכישרונותיה. כשהוצע לי להצטרף התלבטתי איזה אם בכלל כשרון יש לי להציע לחלוק עם מישהי אחרת והבנתי שהעיצוב הגרפי הוא כשרון שהרווחתי בזכות.
כילדה בת עשר, עם דמיון הרבה יותר עשיר מהדלות היצירתית שהולכת ונעלמת עם הזקנה (הו גיל 26 המאוחר) החלטתי שהגיע הזמן להתחיל לפתח את הקריירה שלי כמעצבת אופנה. הכנתי לי בצייר דמות של בחורה, בובת ראווה ושכפלתי אותה על אין ספור קבצים ומגה בייטים יקרים, ובכל קובץ וקובץ עצבתי עליה ליין אופנתי. שמלות, חליפות, קז'ואל וספורט אלגנט.
אומנם חלומי הגדול להיות מעצבת אופנה התמוגג כליל ברגע שהגעתי למסקנה שאין לי שמץ של חוש אופנתי, אך המשכתי לצייר ולעצב במחשב עוד הרבה שנים קדימה. תמיד כתחביב, מעולם לא שקלתי מעבר למחשבות מתעופפות ונעלמות להפוך את העיצוב הגראפי לקריירה לחיי, כנראה משום שאני נמנעת מלשקול איזשהו תחום כקריירה לחיי מחשש שאכשל בין כה וכה.
אך למרבה הפלא מצאתי את עצמי בחודשים האחרונים משתפשפת ומתמקצעת בעבודה בתוכנת הphotoshop המהוללת ובחברותיה הAdobeאיות. מאז בכל יום ויום אני נאלצת להתמודד עם הסיטואציה שלי כפולניה שרגילה לבכות ולהתלונן על כל פרט ופרט מחייה להתעלם מהעובדה שאיזשהו חלק ממני, נמוך קומה ורדום מצליח למעשה ממש ליהנות מעבודתי. ששששש…
בכל מקרה מי שהולכת לעשות חיים וליהנות מהשעה החוויתית שאני עומדת להעניק לה מתוך הידע שצברתי על העיצוב הגרפי היא הבלוגרית המהוללת וחברה טובה טובה שלי מיכל גרוסברג זו בתמורה הולכת להעניק לי את אחד מאין ספור כשרונותיה ולמד אותי לצלם קצת בשחור לבן.
מקווה שיהיה מרנין ושופע ביצירתיות.
5 responses so far
עם כל הכבוד, צייר זו לא תוכנה גרפית.
מותק, את עוד רחוקה אלפי שנות אור מלהיות מעצבת, ורואים את זה לפי הבאנר העלוב של הבלוג שלך.
נפגעתי עד עמקי נשמתי!
בשם תוכנת הצייר!
איך את יכולה לזלזל ככה במלך הגרפיקה, הפיינטבראש המהולל?
בושה.
גאד, שקד הזו אמיתית? כי אם כן, היא וואחד פוסטמה :).
רותקיש, אני הייתי פחות מתוחכמת. הייתה לי ברבית, היו לי בדים והייתה לי מיני מכונת תפירה. אלתרתי לה אאוטפיטים עד שמאסתי בה, בהגיעה לגיל 5, ממש כמו בעולם הדוגמנות :).
אין כמו פיינטבראש!!11
1
את אומנם היית נצמדת לברביות אך יצאה ממך אושיית סטייל מהממת.