הבלוג של רות

ראשית כל אני חייבת התנצלות, לכם ובעיקר לי, שוב אכזבתי את עצמי. בפוסט הפותח את הבלוג המתחדש הבטחתי לעצמי שאני הולכת להפסיק לחפש אחר הכסף הקל שבתמיכה הטכנית ולהתחיל לחפש עבודה בתחום הכתיבה אותו למדתי בשלוש השנים האחרונות. הסיבה שוויתרתי על הרעיון הוא בגלל שאין כזו עבודה, לפחות לא כזו שתעסיק סטודנטית שזה הרגע סיימה את לימודיה ובקושי הספיקה לכתוב בלוג הגון. אז החלטתי ללכת על הדרך הקלה ולהמשיך לעסוק בתחום שהביא לי כסף עד כה – תמיכה טכנית, הטמעת מערכות, או ליתר דיוק – להסביר לאנשים היכן נמצא כפתור ההפעלה של המחשב.

בתור תומכת טכנית מנוסה שמעולם לא נזקקה ליותר משבועיים ושני ראיונות מקסימום למצוא עבודה בתחום, לא חשבתי שהפעם אני אתקשה למצוא עבודה חדשה ומאתגרת ולחזור לשוק העבודה הלא סטודנטיאלי, בעל המשכורות הגלובאליות והביטוח מנהלים.  מסתבר שטעיתי.

-מיתון-  יש חיה כזו, והיא גדולה, שעירה עם שיניים חדות.

אז לאחר שמאסתי בלשלוח את קורות החיים שלי לכל מקום אפשרי ולחכות ליד הטלפון החלטתי לקפוץ על ההזדמנות שפתחה בפני אוניברסיטת תל אביב ולגשת ליריד התעסוקה. הכנתי מראש מספר עותקים של קורות החיים שלי ויצאתי לדרך.

מה רבה היתה אכזבתי כשהגעתי ליריד וגיליתי שלפחות רבע מהדוכנים שהציבו נועדו כדי למצוא דרכים להוציא כסף מהסטודנטים במקום לעזור להם להרוויח אותו. מעבר לדוכני האוכל שניצלו את ההזדמנות, הוצעו לסטודנטים אין ספור קורסים מגוונים שיעלו להם רק אלפי שקלים ותמורתם יוכלו לחזור בשנה הבאה ליריד התעסוקה ולא למצוא עבודה. למה לא למצוא? כי בשאר הדוכנים שהיו במקום, רוב הסטודנטים שהציעו את עצמם לעבודה שמעו את הנציגים מתפתלים במקומם כשהם אומרים "למעשה, כרגע אין לנו משרות פתוחות, אבל תעקוב, מי יודע, אולי בעוד שבועיים? שלושה?".

עוד לפני היריד היום קראתי בynet כתבה שטוענת כי השנה ישתתפו רק 35 חברות היי טק ביריד לעומת 85 חברות שהשתתפו בשנה הקודמת. לדעתי היו שם הרבה פחות, וגם אלו שהיו לא בהכרח הציעו משהו אמיתי. יכול להיות שתחום התמיכה הטכנית כבר לא כזה לוהט כמו שהיה בשנים עברו, אולי זה הזמן להתחיל לחשוב על הסווה מקצועית? שמעתי שבמלצרות היום הולך יופי.

Tags: אבטלה, אוניברסיטה, עבודה, רות, רות סגל