הבלוג של רות

חזרתי היום משלושה ימים באי ונקובר.
נכון אני עכשיו נמצאת בונקובר, אבל בנוסף לונקובר יש גם אי ונקובר.
נוסעים לשם במעבורת, כלומר אוניה גדולה שנוסעים לתוכה עם האוטו וזו מעבירה אותך + האוטו למקום חפצך.
ביום הראשון נסענו לעיר ויקטוריה, שזו עיר הבירה של בריטיש קולומביה, המדינה שאליה משתייכת ונקובר בין השאר.
הגענו למלון, פעם ראשונה שלי בחדר במלון לבד, הלכנו להסתובב קצת בעיר וקניתי שתי חולצות שוות בזול. אכלנו ארוחת צהריים במסעדה אירית, אני אכלתי תבשיל מוזר עם בשר שאחרי שמבשלים אותו אופים אותו בתנור עם פירה, היה מאוד טעים.
יום למחרת אכלתי ארוחת בוקר במלון, חביתה, בייקון וצ'יפסים קוביות. יש לזה שם אחר.
אחרי זה קניתי עוד טרנינג במחיר שווה באותה חנות שקניתי בה את השתי חולצות, אם אני לא טועה נסענו משם לטופינו, עיירה קטנה בצד אחר של האי, הנסיעה ארכה 4 שעות וכשהגענו כבר היה 4 אחה"צ. חפשנו מקום לאכול, בסוף הלכנו לאכול סושי. הייה נחמד אבל השירות היה רע ובדיוק נגמר להם האדמאמה.
למנה אחרונה הלכנו לאכול בבית מלון מפואר שייש בו מסעדה מפוארת, מנות אחרונות מפוארות ומלצרים פינגווינים.
הזמנו מנה אחרונה 5 סוגי שוקולד, צלמתי את המנה האחרונה אבל בלי פלש שלא יהיו פדיחות, תראו בגלריה מה יצא. היה חביב.
ישנו בבד אנד ברקפסט, אני תמיד חשבתי שבד אנד ברקפסט זה מוטל זול כזה שגברים שבוגדים בנשים שלהם לוקחים את הפלגש לשם ויש עכברים בתוך האמבטיה. אנחנו לא היינו במקום כזה.זו בעצם היתה דירה קטנה, חלק מבית גדול ששייך לאנשים שהחליטו לנצל את החדרים הריקים שלהם ולהשכיר אותם לאנשים, זה היה מאוד חמים וביתי, המיטה שלי היתה נורא נוחה ונעימה, אבל היה לי חלום מוזר בלילה שבו, בין השאר, דודו זר זרק עלי את הכלב שלו. בבוקר הסתובבנו קצת בין החופים שם ונגעתי באוקינוס השקט, אח שלי אמר לי שזה חשוב לגעת באקינוסים. אחרכך נסענו לנניימו, שזה בצד השני של האי, נסיעה של 3 שעות, היה גשום בחוץ אז החלטנו להקדים את המעבורת הביתה, לצערנו המעבורת של 5 כבר היתה מלאה וחיכנו עד 7 בערב. באמצע פתחתי את הפלאפון שלי וראיתי הודעה כתובה מהמורה שלי לפסיכומטרי שפרסמו ציונים. חזרנו הביתה בסביבות 9 וחצי בערב, בדקתי את הציון שלי. אני לא אכתוב כאן.
אבל אני רק אומר שדוד חייב לי סושי.
זהו, מחר עוד סקי.
בכל מקרה שתהיה לכם שנה לועזית חדשה נהדרת, אל תעשו פדיחות הלילה.
וכנסו לגלריה